שיחות, הנחיות ומדיטציות מוקלטות מריטריט של עשרה ימים בנושא סמאדהי וג׳האנה

בריטריט הזה התמקדנו בטיפוח סמאדהי. זוהי האיכות של איסוף, הרגעה, איחוי, הרמוניה של הלב, התודעה והגוף. הבודהא ייחס לסמאדהי חשיבות רבה בדרך להתעוררות, ולאורך אלפי שנות מסורת התרגול אינספור מתרגלים.ות טיפחו ונהנו מהיתרונות שלו.

לרבים.ות, ובאופן כזה או אחר לכולם.ן, אלו ימים של מצוקה ובלבול. הטיפוח של רוגע, עדינות ועומק של קשב מאפשרים לעצמנו להיות משאב לעצמנו ולאחרים. הטיפוח שלהם הוא גם מיומנות שדורשת סבלנות ואמון, ולכן הריטריט הזה יועד למתרגלים.ות עם נסיון מסויים.    

תרגלנו סמאדהי בשני אופנים. אחד היה התרגול של מטא, כוונה אוהבת, אותו שמרנו לאורך הימים כדי לאפשר רוחב לב ורכות. ותמכנו בתרגול על ידי רגישות לנשימה בכל הגוף. תרגול שלהם מוביל לחופש יחסי ממכשולים והסחות, ומאפשר לחוות את הרעננות, העושר והשמחה הטבעיות של תודעה מאוחדת.

כחלק מהריטריט, הקשבנו לשיחות של רוב ברבאה מהריטריט Practicing the Jhanas, שמתורגמות באתר זה.

מאחר והריטריט כולו נשען בעיקר על הדרשה הזו, (גם) בה הבודהא מתאר את מצבי הסמאדהי המדוברים, חשבתי שיהיה מועיל לתרגם ולצטט אותה כאן.

התרגום הוא מאנגלית, על פי זה של אג׳האן ט׳ניסארו (ראה.י למטה):

איסוף התודעה האצילי בעל חמשת הגורמים

שמעתי שבהזדמנות אחת שהה המבורך הוא בסוואת'י, בחורשת ג'טה, במנזר של אנטאפינדיקה. שם הוא פנה לנזירים, "נזירים, אני אלמד אתכם את איסוף התודעה האצילי בעל חמשת הגורמים. תקשיבו, ושימו לב היטב. אני אדבר".

"כפי שתאמר, אדוני," השיבו הנזירים.

אז אמר המבורך: "אז מהו, נזירים,  איסוף התודעה האצילי בעל חמשת הגורמים? יש מקרה שבו נזיר – פרוש למדי מחושניות, פרוש מאיכויות בלתי מיומנות – נכנס ונשאר בג׳האנה הראשונה: התלהבות ועונג שנולד מתוך הפרישות, מלווה במחשבה והערכה מכוונת. הוא מרווה ומספיג, מציף וממלא את הגוף הזה ממש בהתלהבות ובעונג שנולדו מהפרישות. אין דבר בכל גופו שאינו מפולש בתלהבות ובעונג שנולד מהפרישות.

"בדיוק כאילו עובד-בית-מרחץ מיומן או שולייתו היו שופכים אבקת אמבט לאגן פליז ולשים אותה יחד, מתיזים עליה מים שוב ושוב, כך שכדור אבקת האמבט שלהם – רווי, עמוס בלחות, ספוג מבפנים ומבחוץ – בכל זאת לא יטפטף; ממש כך, הנזיר מחלחל, סופג וממלא את הגוף הזה ממש בהתלהבות ותענוג שנולדו מהפרישות. אין דבר בכל גופו שאינו מפולש בתלהבות ועונג שנולדו מהפרישות. זוהי ההתפתחות הראשונה מאיסוף התודעה בעל חמשת הגורמים.

"יתר על כן, עם הרגעת המחשבה וההערכה המכוונת, הוא נכנס ושוהה בג׳האנה השנייה: התלהבות ועונג שנולדו מתוך ישוב הדעת, איחוד של מודעות חופשיה ממחשבה והערכה מכוונת – ביטחון פנימי. הוא מרווה ומספיג, מציף וממלא את הגוף הזה ממש בהתלהבות ובעונג שנולדו מיישוב הדעת. אין דבר בכל גופו שאינו מפולש בתלהבות ובעונג שנולד מיישוב הדעת.

"בדיוק כמו אגם עם מי מעיינות שמפעפעים מתוכו, ללא זרמים המגיעים ממזרח, מערב, צפון או דרום, ואשר השמיים מספקים לו מעת לעת ממטרים שופעים, כך שהמעיין הקריר של המים הנובע מתוך האגם מספיג ומרווה, מציף וממלא אותו במים קרירים, ואין חלק מהאגם שאינו חדור במים הקרירים; ממש כך, הנזיר מספיג ומרווה, מציף וממלא את הגוף הזה ממש בהתלהבות ובעונג שנולדו מיישוב הדעת. אין דבר בכל גופו שאינו מפולש בתלהבות ובעונג שנולד מיישוב הדעת. זוהי ההתפתחות השניה מאיסוף התודעה בעל חמשת הגורמים.

"יתר על כן, עם דעיכת ההתלהבות, הוא נשאר מאוזן, מודע ועירני, וחש עונג עם הגוף. הוא נכנס ושוהה בג'אנה השלישית, שעליה מצהירים האצילים, 'מאוזן ועירני, יש לו שהייה נעימה.' הוא מרווה ומספיג, מציף וממלא את הגוף הזה ממש בעונג שההתלהבות ניטלה ממנו, כך שאין דבר בכל גופו שאינו מפולש בעונג שההתלהבות ניטלה ממנו.

"בדיוק כמו שבבריכת לוטוסים כחולים, לוטוסים לבנים או לוטוסים אדומים, ייתכן שחלק מהלוטוסים הכחולים, הלבנים או האדומים שנובטים וגדלים במים נשארים שקועים ופורחים מבלי לבצבץ מן המים, כך שהם ספוגים ורוויים, מוצפים ומלאים במים צוננים משורשיהם ועד לקצותיהם, ושום חלק מאותם הלוטוסים הכחולים, הלבנים או האדומים לא יהיה משולל מים קרירים; הוא מרווה ומספיג, מציף וממלא את הגוף הזה ממש בעונג שההתלהבות ניטלה ממנו. אין דבר בכל גופו שאינו מפולש בעונג שההתלהבות ניטלה ממנו. זוהי ההתפתחות השלישית מאיסוף התודעה בעל חמשת הגורמים.

"ויתרה מכך, עם נטישת עונג ודחק – כמו עם היעלמותם המוקדמת יותר של התעלות ומצוקה – הוא נכנס ונשאר בג׳האנה הרביעית: טוהר של איזון נפשי ותשומת לב, לא-הנאה-ולא-כאב. הוא יושב, מספיג את הגוף עם מודעות טהורה ובהירה, כך שאין שום דבר מכל גופו שאינו מפולש במודעות טהורה ובהירה.

"זה כאילו אדם היה יושב, עטוף מכף רגל ועד ראש בבד לבן כך שאין שום חלק בגופו שהבד הלבן לא מכסה; כך, הנזיר יושב, מרווה את גופו במודעות טהורה ובהירה. אין שום דבר מכל גופו שאינו חדור על ידי מודעות טהורה, בהירה. זוהי ההתפתחות הרביעית מאיסוף התודעה בעל חמשת הגורמים.

"ויתרה מכך, לנזיר יש את נושא ההרהור שלו כאילו מונח בידו, מטופל היטב, מבואר היטב, מכוונן היטב[1] באמצעות תבונה/הבחנה.

"ממש כמו שאדם אחד היה מהרהר באחר, או שאחד שעומד היה מהרהר ביושב, או אדם שיושב היה מהרהר באדם שוכב; ממש כך, נזירים, לנזיר יש את נושא ההרהור שלו מונח בידו. נגיש, מטופל היטב, מבואר היטב, מכוונן היטב באמצעות הבחנה. זוהי ההתפתחות החמישית מאיסוף התודעה בעל חמשת הגורמים…

התרגום הוא של אג׳האן ט׳ניסארו, מהאתר: https://www.dhammatalks.org/suttas/AN/AN5_28.html

The Factors of Concentration 
Samādhaṅga Sutta  (AN 5:28)

I have heard that on one occasion the Blessed One was staying near Sāvatthī in Jeta’s Grove, Anāthapiṇḍika’s monastery. There he addressed the monks, “Monks, I will teach you the five-factored noble right concentration. Listen, and pay close attention. I will speak.”

“As you say, lord,” the monks replied.

The Blessed One said: “Now what, monks, is five-factored noble right concentration? There is the case where a monk—quite secluded from sensuality, secluded from unskillful qualities—enters and remains in the first jhāna: rapture & pleasure born of seclusion, accompanied by directed thought & evaluation. He permeates and pervades, suffuses and fills this very body with the rapture & pleasure born of seclusion. There is nothing of his entire body unpervaded by rapture & pleasure born from seclusion.

“Just as if a dexterous bathman or bathman’s apprentice would pour bath powder into a brass basin and knead it together, sprinkling it again and again with water, so that his ball of bath powder—saturated, moisture-laden, permeated within and without—would nevertheless not drip; even so, the monk permeates and pervades, suffuses and fills this very body with the rapture & pleasure born of seclusion. There is nothing of his entire body unpervaded by rapture & pleasure born from seclusion. This is the first development of the five-factored noble right concentration.

“And further, with the stilling of directed thoughts & evaluations, he enters and remains in the second jhāna: rapture & pleasure born of concentration, unification of awareness free from directed thought and evaluation—internal assurance. He permeates and pervades, suffuses and fills this very body with the rapture & pleasure born of concentration. There is nothing of his entire body unpervaded by rapture & pleasure born of concentration.

“Just like a lake with spring-water welling up from within, having no inflow from east, west, north, or south, and with the skies periodically supplying abundant showers,1 so that the cool fount of water welling up from within the lake would permeate and pervade, suffuse and fill it with cool waters, there being no part of the lake unpervaded by the cool waters; even so, the monk permeates and pervades, suffuses and fills this very body with the rapture & pleasure born of concentration. There is nothing of his entire body unpervaded by rapture & pleasure born of concentration. This is the second development of the five-factored noble right concentration.

“And further, with the fading of rapture, he remains equanimous, mindful, & alert, and senses pleasure with the body. He enters and remains in the third jhāna, and of him the noble ones declare, ‘Equanimous & mindful, he has a pleasant abiding.’ He permeates and pervades, suffuses and fills this very body with the pleasure divested of rapture, so that there is nothing of his entire body unpervaded with pleasure divested of rapture.

“Just as in a blue-, white-, or red-lotus pond, there may be some of the blue, white, or red lotuses which, born and growing in the water, stay immersed in the water and flourish without standing up out of the water, so that they are permeated and pervaded, suffused and filled with cool water from their roots to their tips, and nothing of those blue, white, or red lotuses would be unpervaded with cool water; even so, the monk permeates and pervades, suffuses and fills this very body with the pleasure divested of rapture. There is nothing of his entire body unpervaded with pleasure divested of rapture. This is the third development of the five-factored noble right concentration.

“And further, with the abandoning of pleasure & pain—as with the earlier disappearance of elation & distress—he enters and remains in the fourth jhāna: purity of equanimity & mindfulness, neither pleasure nor pain. He sits, permeating the body with a pure, bright awareness, so that there is nothing of his entire body unpervaded by pure, bright awareness.

“Just as if a man were sitting wrapped from head to foot with a white cloth so that there would be no part of his body to which the white cloth did not extend; even so, the monk sits, permeating his body with a pure, bright awareness. There is nothing of his entire body unpervaded by pure, bright awareness. This is the fourth development of the five-factored noble right concentration.