חמלה, כמיהה וריקות: האופק של התרגול ביחסים

השבוע סיימתי ללמד קורס על תרגול מדיטציה בשדה היחסים. הכוונה בקורס הזה היתה ליצור מרחבים של מטא, סמאדהי ותשומת לב מיטיבה במרחבים של קבוצות קטנות שיושבות יחד.

עבדנו מכל מיני זוויות: דרך רגישות לגוף, לרגשות, לזווית של כוונות, לאיזון תשומת הלב בין עצמי לאחר, ועוד. נראה שהיה מועיל ומלמד ברבדים שונים.

בסוף הקורס, הצעתי הרהור קצר על תרגול עם אחר כאפיק התפתחות שלם בדרך הרוחנית. ציינתי שם קווים במסורת של הפילוסופיה היהודית המודרנית, ושכחתי לציין נקודות מבט על טבע הבודהא כביטוי של התגלות ריקה ואפקטיבית, שיכולות היו להיות רלוונטיות גם הן.

אני מקווה שיהיה מועיל ומעניין, ושבשנים הקרובות נמצא דרכים להתפתח עוד בכיוונים האלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.